פסק-דין בתיק ת"א 7296-02

1.         התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 28.08.95. חרף זאת הוגשה תובענתו בשיהוי עצום בשנת 2002. לאחר גלגולים שונים בשאלת החבות, אף לאחר ערעורים שנתקבלו בבית המשפט המחוזי, נקבעה חבותן של הנתבעות  2 - 3 באופן ששומה היה עליי לדון בגובה הנזק.

2.         פרופ' משה רופמן מונה על ידי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. בחוות דעתו המפורטת הוא פסק שלתובע לא נותרה נכות צמיתה. אכן הוא סבור היה שלתובע נותרה נכות זמנית לתקופה של כ- 4-3 חודשים לאחר התאונה. הגם שהמומחה לא פסק את שיעורה שוכנעתי שבעקבות התאונה היה התובע משולל כושר עבודה מוחלט לתקופה של 4 חודשים.

            ככל שעסקינן בנכות הצמיתה סבור היה פרופ' רופמן כי בבדיקתו " לא מצאתי הגבלת תנועות, אין כיווץ בשרירי המותן ואין קיפוח עצבי". עוד הוא שקל את העובדה שבמרץ 1999, ב- 21.05.03 וב- 26.01.04 עבר התובע תאונות דרכים וסבל מכאבי גב לתקופות קצרות. כאבי גב אלו נרשמו אף בשנים 2002 ו- 2003.

            משעה שהמומחה לא נחקר על חוות דעתו,  אף לא הונחו בפניו שאלות הבהרה, בדעתי לאמץ את ממצאיו. המשמעות שנגזרת מכך היא ששומה עליי לאמוד את נזקיו של התובע לתקופה של 4 חודשים בלבד בעקבות התאונה האמורה.

3.         ככל שעסקינן ב כאב וסבל, הרי לנוכח הנתונים האמורים, התיעוד הרפואי שבפניי ומשך תקופת ההיעדרות הנני פוסק לתובע סכום של  6,000 ש"ח.

4.         שוכנעתי כי בתקופה האמורה נזקק התובע ל עזרת צד ג', כשם שיש להניח שנגרמו לו הוצאות רפואיות ונסיעות. אלו נאמדים על ידי בסכום של 3,000 ש"ח.

5.         נותרה שאלת הפסד שכר בעבר. התובע עבד כנהג משאית עצמאי. הוא הפליג לאומדן מופרז ביותר באשר לגובה שכרו וגובה הפסדיו. במוקד שיקוליי ניצבת העובדה שהתובע  גילה מידה מופלגת של שיהוי המצביעה על כך שאף הוא, כמדומה, התייחס בביטול לנזקיו-שלו. כיום אומדנו מבוסס בעיקר על זיכרון בלבד בגין אירוע שהתרחש לפני 17 שנה.

6.         מקום שעסקינן בהפסד נטען לעצמאי, מוטל עליו נטל כבד. וכך, התובע טוען כי נאלץ היה להעסיק נהג במקומו. הוא מבקש לקבל את עלויותיו של אותו נהג וכן, בנוסף, את הפסדיו הנטענים. ואולם, לכאורה, אם התובע שכר נהג שמילא את החלל בתעסוקתו-שלו מדובר בפיצוי-כפל.

            ככל שעסקינן בנהג הנטען אין בדעתי להתיר להגיש את תצהירו. מעבר לכך, משעה שלא הוצגו בפניי תלושי שכר של הנהג המחליף אין לדעת האם לא מדובר בנהג שממילא עבד, ובאותו היקף, לפני התאונה ואחריה. גם העובדה שהכרתי בארבעה חודשי אי כושר עדיין אינה מצביעה על כך שנגרמו הפסדים לתובע. לשם כך חיוני היה להציג דיווחים למע"מ ודוחות רווח והפסד, הן לתקופה שקדמה לתאונה, הן לתקופת אי הכושר, והן לתקופה שלאחר אי הכושר.

            ועוד התרשמתי לרעה מהתנהגותו של התובע שביקש להוכיח העדר אי כושר לעבודה לתקופה של 401 ימים כאשר נשמט ממנו ש- 273 ימים מתוכם הם בגין "תאונת ספורט".

7.         וחרף כל אלו, וכמעשה חסד, דומה שראוי לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין הפסדו האפשרי, חרף המחדלים האמורים. לנוכח כל אלו אומדן זה ייעשה על דרך ההמעטה. הנני רואה לפסוק לתובע בגין פריט זה סך של 4,000 ש"ח.

7.         כללם של דברים: סך כל נזקי התובע עולים לכדי 13,000 ש"ח.

8.         לפיכך הנני מחייב את הנתבעות 2 ו- 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 13,000 ש"ח בצירוף אגרת תביעה כמתחייב ושכ"ט עו"ד בשיעור 13%. הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה, אחרת יישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

9.         המזכירות תמציא עותק פסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  י"ד שבט תשע"ג, 25 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: